מחקר:  איזהו הפרעות נפשיות החמירו לאור מגיפות הקורונה?

 

רקע ומבוא:

במצב של מגיפה ומשבר עולמי, כמו במשבר הקורונה שאנו חווים בתקופה האחרונה, אשר מטבעו בא בגלים ולא ניתן לחזות מראש כיצד הוא יתפתח, אצל רבים מאתנו מתערערת היציבות ונסדק גם החוסן הפנימי. כתוצאה מכך, מתערערים הרוגע והשלווה הפנימית שלנו. ההשפעות העלולות להיגרם מכך, כוללות בין היתר בעיות רגשיות או נפשיות. במקרים אחרים יתעצמו בעיות שכבר היו ברקע, ויתפתחו להפרעות ולקשיים בהתנהגות האדם כלפי עצמו או כלפי סביבתו.

 

שאלת המחקר והשערת המחקר:

לכאורה, על פי ההיגיון הקליני והספרות המקצועית, עולה השערה שלאור מגפת הקורונה יעלה במקביל גם שיעור הסובלים מחרדה, מטראומות שונות ומקשיים נוירוטיים. ואכן, מחקר חדש בבריטניה מצא כי לאנשים שחלו בקורונה יש סיכוי משמעותי לפתח הפרעה פסיכיאטרית לאחר ההחלמה.

על פי דו"ח Trusted Source שפורסם בכתב העת The Lancet ב-9 בנובמבר 2020, 18% מחולי הקורונה פיתחו הפרעה נפשית, כגון דיכאון, חרדה או דמנציה, בתוך שלושה חודשים ממועד האבחון במחלה. בהשוואה למי שלא חלה – הסיכון שלהם הוכפל.

סקר אחר, של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם באוקטובר 2020, גילה כי הקורונה אכן העלתה את רמת הביקוש לשירותי בריאות הנפש, אך מנגד, בעקבות הקורונה הצטמצמו השירותים הניתנים בתחום בריאות הנפש ב-93% מהמדינות ברחבי העולם.

לפי הדו"ח האמריקאי המקיף להשפעה הרגשית של הפנדמיה, מגפת הקורונה העלתה את הסיכון להתמודדות עם תסמינים חזקים של דיכאון.

שאלת המחקר, לאור הנתונים הללו, עוסקת בסוגיית הקשיים הרגשיים ומנסה לברר אלו סוגי קשיים רגשיים החמירו בעיקר לאור המגפה, מהם הקשיים הנפוצים שבהם, ובאלו כלים מומלץ להשתמש במצבים העכשוויים כדי לעזור לחולים ולהקל על מחלתם הנפשית או על התסמינים מהם הם סובלים.

 

הליך:

לשם בירור השאלה, ביקשנו לזהות את סגנון הפניות ואם יש מצוקה הספציפית שהתגברה בעקבות משבר הקורונה. דגמנו מתוך מאגר הפניות של "מוקד עזרה ראשונה נפשית- קורונה" מבית עמותת הביננו שהוקם לצד מוקד שפועלת בימי שגרה, לשם כך דגמנו  100 שיחות אקראיות, אותן תייגנו כפניות שעוסקות במצוקה שנגרמה מהקורונה או קשורה אליה בדרך כזו או אחרת. על פי זה ניסינו לזהות על איזה סוג קושי או משבר מתלונן הפונה.

 

איסוף נתונים:

להלן פילוח של מאה הפניות שעלו במדגם של הפניות שהגיעו למוקד- קורונה- לעזרה ראשונה נפשית של עמותת 'הביננו' לתמיכה ועזרה בקשיים נפשיים ורגשיים, ומיפוי סוג הפניות הקשורות למשבר הקורונה, מתאריך 25/03/2020 עד לתאריך 01/10/2020.

 

חלקנו את הפניות לשלשה קטגוריות:

  1. פניות שקשורות להתמודדות עם ילדים, בדרך כלל בגיל הילדות או ההתבגרות, בעלי קשיים התנהגותיים כגון: אלימות, מריבות ביתיות (החורגות מהנורמה), התפרצויות, סרבנות, התנהגות נוקשה ואגוצנטרית, התפרצויות זעם וקשיים מול ההורים או שאר בני הבית, שהחמירו בתקופה האחרונה, ולדברי ההורים הדבר קשור למשבר הקורונה, שהביא לחוסר יציבות ולשבירת השגרה, ואף להתנהגות מסוכנת ואלימה בבית.

  2. פניות העוסקות בחרדות, חששות ופחדים שהמשבר גרם, כגון חרדה מכך שהעסק ייסגר, חרדה מפני מחסור בכסף, או הורה שמתקשר עקב חרדה של הילד הפוחד ללכת ללימודים מחשש להידבק בקורונה.

  3. פניות  כלליות של מצוקה שפנו עקב משבר הקורונה – פניה כזאת הגדרנו על פי תוכן ההודעה, שבה הזכיר הפונה את משבר הקורונה כגורם עיקרי לפנייתו, או חזר והגדיר את הקורונה כגורם משמעותי שהביא לקושי, על פי דברי הפונה מצוקה נפשית כללית ללא תיאור ספציפי, כגון: מצב רוח ירוד, בדידות וכדו'.

רקע; מוקד לעזרה ראשונה נפשית 'הביננו'.

'הביננו' הינה עמותה העוסקת בתחום בריאות הנפש והנגשת הטיפול הנפשי בקרב האוכלוסייה החרדית, לרבות  ובעיקר הפעלת מוקד לעזרה ראשונה נפשית. העמותה נוסדה בשנת 2016.

מוקד העמותה של עמותת 'הביננו', הן המקוון והן הטלפוני, מופעל ע"י מוקדנים בעלי רקע מקצועי, טיפולי וחינוכי, ומודרכים תכופות בידע מקצועי ע"י המנהל המקצועי ואנשי מקצוע בכירים בתחום.

במטרה להעניק מענה לקשיים שונים, המתנדבים עוברים השתלמויות וכן הדרכה מקצועית על ידי ד"ר סורין מגד, פסיכיאטר, מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהל מחלקת נוער במרכז לבריאות הנפש 'אברבנאל', שמלווה את פעילותה המקצועית של העמותה וכן את המוקד לעזרה ראשונה נפשית.

הפניות למוקד מתקבלות בכל ערוצי התקשורת, בין פניות רבות שמגיעים כשיחות טלפוניות לבין שיחות המתקבלות באמצעות הצ'אט באתר העמותה מול מוקדנים, עשרות בדוא"ל וישנן אף  פניות בפקס.

למוקד פונים אנשים, נשים ובני נוער, המתמודדים עם בעיות שונות ומגוונות, בהן: חרדות, בדידות, תחושת דיכאון, תקשורת בין הורים לילדים ובעיות התנהגות, בעיות בריאותיות והשלכות שונות שלהן, משברים על מעגל החיים, פיטורין, ועוד.

התמיכה במוקד לעזרה ראשונה אינה טיפול נפשי, אלא סיוע שמטרתו הקשבה, תמיכה והכוונה ראשונית – באנונימיות מלאה – והפניה לגורמים הרלוונטיים במקרה הצורך. ההתערבות נעשית בצ'אט או בשיחת טלפון. במידה ויש צורך בהמשך טיפול, מכל סוג שהוא (פסיכותרפי, פסיכיאטרי, רווחתי, וכדומה) – הפונה מופנה אל השירות המתאים. במובן הזה, ההתערבות של המוקדנים היא אך חוליה בשרשרת רחבה יותר של בריאות נפש קהילתית, ובמקרים רבים המענה משמש לפונים כקרש קפיצה להמשיך לעזרה מקצועית פורמלית.

הפונים למוקד רשאים (ומתבקשים) לשמור על אנונימיות ולבחור את הפרטים שאותם הם מעוניינים למסור. על המתנדבים לשמור על האנונימיות שלהם ושל הפונה והם לא ימסרו פרטים על עצמם או על מתנדבים אחרים, לרבות ימים ושעות התנדבות.

בפניה מדגשים לפונה שהעזרה הראשונה הנפשית של 'הביננו', אינה מהווה כמובן חוות דעת או ייעוץ מקצועיים, ואינה מהווה תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש.

 

 

 

 

 

דיון ומסקנות:

כפי שניתן לראות בגרף, סך הפניות בנושא קשיים התנהגותיים, כגון: ייעוץ בעניינו של ילד בעל קושי התנהגותי ודרך ההתמודדות הביתית עמו; התייעצות בנוגע לשאלה האם לפנות לאבחון פסיכיאטרי עקב התנהגות מסלימה עקב הימצאות שעות רבות בבית  או לתחום הפסיכותרפיה למרות הסגר; פנייה של הורים שאינם יודעים האם ואיך להגיב לילדיהם במצבים שונים – כל אלו מהווים 58% מסך הפניות.

כמות הפניות בנושאים אלו, הפתיעה אף את הצוות המקצועי. בתחילת משבר הקורונה, עם התפרצות המגפה, חש צוות 'הביננו' צורך ליצור כלי מותאם לעזרה ראשונה נפשית, ובעקבות כך נבנה המודל שמושתת על חשיפה לספרות המקצועית העוסקת בהתמודדות עם מצבים טראומטיים, מודל המשלב בין שלוש גישות להתמודדות שכזאת: מודל מעש"ה (ד"ר משה פרחי), גישת הגל השלישי של CBT, מודל הרציפויות (פרופ' מולי להד), תוך הצטברות ניסיון בשטח וסקירת ספרות עדכנית.

יחד עם זאת, עמדה כנר לרגלנו התזכורת מתפילת מוסף לראש השנה ויום הכיפורים – "ונתנה תוקף", תפילה המזכירה את שבריריותו של מעמד האדם אך אינה מתעלמת מהצורך להתמודד עמה.

במפגשים המקצועיים בין הצוות המקצועי לבין מתנדבי המוקד והמוקדנים, הודגמו ותורגלו סימולציות רבות להתמודדות במשבר הקורונה, מתוך מחשבה שעקב המשבר אנו צפויים לראות ריבוי של פניות בנושא חרדות ותחושות חוסר אונים מול המשבר. ואכן היו פניות רבות כאלו, אך ההפתעה הגיעה כאשר הגיעו פניות רבות העוסקות סביב קשיים התנהגותיים, התפרצויות זעם וחוסר אונים של הורים מול ילדיהם, נמצאו כקשורים לשהותם הממושכת של הילדים בבית, משבירת השגרה ומהבידוד הביתי.

עקב כך המוקדנים התבקשו לתת הדרכה להורים ולהעניק להם כלים ראשוניים להתמודדות עם המצב המורכב, כגון כלים של גישת הסמכות החדשה(NVR) , משולבת עם כלים ראשוניים מגישת Applied Behavioral Analysis, ובמקרים קיצוניים יותר הדריכו המוקדנים את ההורים איך להתנהג כלפי הילד, ונתנו מענה ראשוני על מנת להרגיע את המצב, שכלל לפעמים הדרכה לטכניקות של holding או שמירה צמודה לילד, והפניה לאבחון פסיכיאטרי.

ניתן לומר כי מניתוח איכותי של הפניות, נראה שרוב הפניות העוסקות בבעיות התנהגות ובהתפרצויות זעם קשות, הם קשיים שכבר היו ברקע ברמה כזו או אחרת (כגון תיאור של היסטוריה של דיסרגולציה, קשיי התנהגות וסף תסכול נמוך), אך מתיאור ההורים הובן שהקשיים הוצפו או החמירו לרמות קשות, ובמקרים מסוימים אף למצבים מסוכנים, עקב משבר הקורונה והסגרים שהביא לכך שילדים יהיו שעות רבות בבית ללא מענה חינוכי וטיפולי.

 

ביקורת:

חשוב לשים לב שאין מדובר כאן בנתון סטטיסטי מתוך דגימה אקראית של פניות שונות (random sampling). יש להביא בחשבון שייתכן כי הסיבה לפניות רבות כל כך בנושאים של קשיי התנהגות ודיסרגולציה, נעוצה בכך שידוע שעמותת 'הביננו', מעבר הייתו מוקד לעזרה נפשית ראשונה קלסית, היא אף מתמחה בהגשת עזרה להורים שנמצאים במצב משבר מול הילד שלהם ואכן העמותה נותנת מענה מידי תמידי בבעיות של קשיים התנהגותיים (ODD/CD), קשיי קשב וריכוז (ADHD), ולכן גם בימי שגרה נכנסות למוקד בתוך כלל הפניות הרגשיות של קשיי חרדה ומצקוה פניות רבות אודות ילדים עם קשיים התנהגותיים ואף בעיות התנהגותיות מסוכנות, כגון רצף של אבחנות:  ADHD, ODD, CD, ASD, DMD ובמקרים רבים הילד או הנער יכול להיות גם מסוכן לעצמו או לסביבתו ויש צורך להפנות את ההורים לבדיקה דחופה לבדיקת רמת מסוכנות ודרך טיפול תואמת. במקרים אלו אנו מפנים את ההורים לבית החולים/ קופ"ח או לפסיכיאטר פרטי, לפי רצון ההורים.

עובדת היות העמותה מקבל פניות ושיחות במוקד קשיים דומים אף בזמני שגרה, יכולה להסביר את הסיבה לאחוז הגבוה של פניות בתכנים אלו, וייתכן שהפילוח אינו משקף עליה אמיתית בקשיים התנהגותיים יחסית לקשיי חרדה ומצוקה באוכלוסייה הכללית, ויש להמשיך את הבדיקה והמחקר בדגימה אקראית, או לבחון את הנתונים מול נתוניהן של עמותות אחרות אשר אצלן הפניות כן עשויות לשקף בצורה אקראית את כלל האוכלוסייה ואת השינוי שחל בהן, אם חל שינוי שכזה.

מסיכום  הנתונים עולים נתונים המלמדים על מגמת עלייה בקשיים התנהגותיים הנגרמים, או צפים ועולים, בעקבות הקורונה, ולשם כך עלינו להכשיר את המוקדנים עם טכניקות וכלים ראשונים לקשיים הללו, אך עדיין יש צורך להמשיך ולחקור את הממצאים.

קורונה.png