ילדי ADHD לומדים גמרא, כיצד נעזור להם?

השפעת ADHD על לימוד הגמרא, ודרכי טיפול. הנושא של הפרעת קשב וריכוז הוא נושא מפורסם ונדון רבות, המאמר דלהלן, לא מתמקד בכלליות הנושא, אלא בהשלכות הספציפיות הנוגעות ללימוד הגמרא במוסדותינו בחדרים וישיבות.

וכבר בפתח הדברים הערה כללית: ישנם תחומים מקצועיים רבים המוזכרים במאמר זה, אולם בכוונה תחילה לא כתבנו את הכינויים המיוחדים שלהם, אלא זה נכתב בשפה פשוטה ומובנת לכל אדם, וזאת כדי שהמאמר ישיג את מטרתו. 1.   ההגדרה של הפרעת קשב וריכוז ADHD ·והבעיות הנלוות

  • קושי להתרכז לאורך זמן במהלך ביצוע מטלות ממושכות או בזמן משחק.

  • קושי להתייחס לפרטים ונוטה לעשות שגיאות שנראות כנובעות מרשלנות.

  • לעתים קרובות נראה שאינו מקשיב כשמדברים אליו.

  • קושי בארגון פעילויות או משימות.

  • נטייה להימנע ממשימות הדורשות מאמץ מנטלי (מחשבתי) ממושך.

  • נטייה לאבד דברים, להם זקוק להשלמת משימה.

  • מצב שכיח שבו גירויים חיצוניים מסיחים את דעתו.

  • נטייה לשכוח דברים במהלך פעילות שגרתית.

בנוסף להפרעה עצמה עלולים ילדי ADHD לסבול מלקויות למידה שונות, הנלוות להפרעה עצמה ומקשות עליהם ללמוד ולהתפתח בדרך רגילה, כשאר בני גילם. לילדים אלו נוספות לפעמים בעיות מוטוריות וכן קושי בתאום עין-יד. שתי תכונות אלו מקשות על הכתיבה. יש גם שכיחות של בעיות בשפה, קריאה, כתיבה, קושי בעבודה רצופה, זאת אומרת כשיש רצף של משימות לבצע הם לא יזכרו את הסדר, וגם ישמיטו חלק מהמשימות. פעמים רבות מצוי גם שילדים אלו מתקשים בזיכרון לטווח הקצר. מלבד הקושי הלימודי ברכישה והבנה של חומר, דברים אלו גם משפיעים לרעה על התנהגותו של הילד ועל האינטגרציה שלו עם החברה, ופוגעים ביכולתו לתכנן ולצפות מראש מה תהינה התוצאות ממעשיו. וממילא הוא מסוגל לבא לידי מעשים בלתי מחושבים שהוא עצמו מתחרט עליהם, הן מבחינה מוסרית, והן בכללי חברה. וזאת לא רק בגלל ההפרעה עצמה, אלא גם בגלל ההשלכות הרגשיות שהוא סובל כתוצאה מהקשיים בלימוד, שזה יוצר מעגל של רגשות שליליים. כי כתוצאה מהקושי בלימוד, הדימוי העצמי נופל וכל המוטיבציה נחלשת, ומכאן נסללת הדרך לקשיים בחברה, ובמשפחה. וכל זה מוריד לילד את הביטחון עצמי, וממילא משקיע פחות בלימודים, והתוצאות בלימוד פוחתים והולכים, וחוזר חלילה . מבחינה רפואית הפרעת קשב (ADD) או הפרעת קשב ופעילות יתר (היפראקטיביות) (ADHD) הן הפרעות נוירו-קוגניטיביות ונוירו-פסיכולוגיות. כלומר, אלו הם הפרעות שיסודן בתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית (המוח) ויש להן השלכות על המישור הלימודי והרגשי ו/או ההתנהגותי.

2.  קשיים בלימוד גמרא הנובעים מבעיית ADHD במאמרינו נתמקד בעיקר בהשלכה ספציפית הנובעת מבעיית ADHD, המפריעה ללימוד הגמרא. הגמרא הוא הספר שנחשב מאז ומעולם למוטיב המרכזי בלימודי היהדות, וההתייחסות אליו היתה, לא הייתה רק בהקשר לתוכנו ההלכתי או החשיבתי, אלא כיסוד ובסיס המביא להשקפה טהורה, ליראת שמים ולחוסן רוחני, ידועות אמרותיהם של חכמינו ז"ל שבכל דור ודור, על חשיבות לימוד התורה, ועל חובתו של כל יהודי באשר הוא לעסוק בה. אי לכך נחשב לימוד הגמרא בכל הישיבות בארץ ובעולם כנושא הלימודים העיקרי, שתופס את עיקר השטח של הלימוד, הן בכמותו והן באיכותו. אולם דא עקא, שבלימוד הגמרא, ובמיוחד בדיונים ההלכתיים שבו, טמון קושי מיוחד, לא רק בשל השפה הארמית, אלא בשל ניסוחו הייחודי, התמצאות והקיצור שבו. שימוש במונחים תלמודיים מסובכים, חוסר סימני פיסוק, והשפה הארמית המשתלבת יחד עם לשון הקודש ולוגיקה מורכבת. יש קושי מיוחד בסוגיות ארוכות. בגמרא יש מאפיינים ייחודיים שאין בשום ספר אחר, הן מבחינת הקריאה הפשוטה, והן מבחינת המשמעות והחשיבה העמוקה מאפיינים אלו אינם קיימים בשום ספר, וגם בספרי הקודש אינו מצוי נוסח של דף גמרא. לומד מיומן רואה בכל שורה ושורה בגמרא חידה ואתגר. לכל ילד זה קשה, ובמיוחד קשה לתלמיד עם בעיית הקשב והריכוז ADHD /ADD זו עבודה לא קלה ללמוד בכלל וכל שכן גמרא שהיא הרבה יותר מורכבת ונראית לפעמים בגדר של ה"אי אפשרי" בשבילם.  אחד המאפיינים העיקריים של הקושי בלימוד הגמרא על פני לימודים אחרים הוא שבשאר הלימודים מה שנדרש מכל תלמיד הוא "ללמוד".. ואילו בגמרא, לא די בלימוד הגמרא עצמו אלא מעבר ללימוד הגמרא, צריך גם ללמוד "כיצד ללמוד".. בלימוד גמרא ישנם אסטרטגיות למידה רבות, שכל לומד  משתמש איתם ביודעין ובלא יודעין, וכל ילד שמתחיל ללמוד גמרא מפתח עם הזמן אסטרטגיות למידה רבות, וככל שהוא יותר גדל, הוא יותר ויותר "לומד איך ללמוד".

3.  הכישורים המיוחדים הדרושים ללומד הגמרא  נציג כאן רשימה חלקית של האסטרטגיות והכישורים המיוחדים הנצרכים ללימוד גמרא: נקדים נקודה להבהרה, אין הכוונה באמור להלן, שכל ילד עם הפרעת קשב וריכוז מתקשה במיומנויות אלו, ישנם הרבה ילדים עם ADHDשמבינים טוב בלימוד, ומצליחים בגמרא, וגם ילדים שכן מתקשים יש קושי שהוא בדרגה קלה וקל להם להתגבר עליו ולהצליח. אמנם יש ילדים שכן מתקשים בכל האמור, ומטרתנו להביא זאת למודעות של ההורים והמורים, שישימו לב ולבדוק, איפה יש נקודת קושי שצריך טיפול וטיפוח, הרשימה דלהלן היא אוסף של קשיים העלולים להיות, לפעמים ישנם יותר מקושי אחד אצל ילד, ומיותר לומר שאין כוונתנו, שכל האסטרטגיות האלו חסרות לכל ילד עם ADHD. א.        הבנת הנקרא של הגמרא; יותר קשה  להפיק את המשמעות  מדברי הגמרא, מלהוציא את המשמעות מלשון של ספר אחר, כי פעמים רבות בגמרא המשמעויות הן עמוקות ונסתרות. ב.        חשיבה "גמישה"; יכולת התגמשות וזרימה עם הקושיות והתירוצים, בגמרא יש הרבה סוגיות שמתפתלות ומשנות כל הזמן את הכיוון, זאת אומרת שהבנת הרעיון המרכזי של הסוגיא משתנית תוך כדי המהלך, וממילא יש גם שינוים בפסיקת ההלכה, עקב שינוי ההבנה, ודבר זה יכול להיות בסוגיא אחת מספר פעמים, ילד עם הפרעת קשב שקשה לו להתגמש, יתקשה במיוחד בסוגיא כזו, לעקוב אחרי הפיתולים והשינויים של הסוגיא. ויצטרך הנחיה והדרכה מיוחדת כיצד ללמוד סוגיא זו. ג.        הרבה מאד חשיבה מופשטת ישנם בגמרא סוגיות רבות שהנושאים הנידונים הם בדברים מופשטים, ולא הולכים בהדרגה מהמוחש אל המופשט. גם הספיקות וצדדי השאלות הם ברעיונות עדינים ודקים, שצריך הרבה מיומנות בסוג חשיבה כזו בכדי לקלוט את המסר הנכון של הסוגיא. וילד עם לקות בקשב וריכוז, רואה דברים על פי רוב רק ב"שחור לבן", מה שנקלט בחושים הברורים שלו, וקשה לו להתמקד ולהתייחס לדברים שהם "אבסטרקטיים" דהיינו מופשטים. והמלמד שלו יצטרך להשתמש עם יותר המחשות וכלים, כדי לקרב אליו את הבנת הרעיון הנידון. ד.        הבנת המהלך. שלא כבספרים אחרים, יש בגמרא מקבץ של מספר שלבים המחוברים יחד עם רצף רעיוני, ישנם לפעמים סוגיות שמורכבות מ7-8 ויותר שלבים, ובמשך התהליך הרצפי ישנם שינוים בהבנות ובהלכה, לפעמים הסוגיא גולשת מהרעיון המרכזי למטרת משנה ומתפתח שם דיון שלם על הנושא הצדדי הנכנס דרך אגב, ואח"כ הסוגיא חוזרת לנקודת ההתחלה. זוהי מטלה הנראית  קשה מאוד לבעלי קשיים בקשב וריכוז. וצריך להקנות להם אסטרטגיות מיוחדות לשם כך. ה.        הבעה טובה. כל דבר חכמה שהאדם חושב ודן בו, הרי הוא יעמיק את הבנתו על ידי ההבעה, דהיינו על ידי שיביע  ויסביר את הבנתו הפנימית -הוא עצמו יבין טוב יותר. בלימוד גמרא נחוץ כושר הבעה  מפותח כדי להביע את הסברות העמוקות שבתלמוד,  כדי להגיע "להבעה המחדדת את ההבנה". לקות בקשב וריכוז גוררת אחריהם לפעמים חסר בשפה, המקשה ומכביד על ההבעה, בשיחה קצרה יומיומית אולי לא נבחין בכך, אבל כשניכנס אתם לשיחה יותר חשיבתית הממוקדת בנושא ספציפי מיד נבחין בכך. הרי לנו קושי נוסף המעכב את הבנת הגמרא לילדים אלו. המצריך לפעמים התמקדות ספציפית בבעיה עם מומחיות לפיתוח שפה. ו.          תפיסה טובה (במילים אחרות זיכרון לטווח קצר וזיכרון פעיל). תכליתה לתפוס ולאחד את כל השיטות הרעיונות והפרטים ולחבר ולקשר כל פרט במשבצת המתאימה לו, ולפעמים יש חלק מסוים בסוגיא שמתקשר לחלק שקדם לו בכמה שלבים, ולא לזה הסמוך לו.  וכל זה מאד קשה לבעלי בעיות קשב וריכוז, כי יותר קל להם להתמקד בדבר אחד, ולדלג מפרט למשנהו, מאשר לארגן ולסדר כמות של פרטים יחד, אם נסתכל במגירה של החפצים שלהם או בחדר השינה שלהם, נבין זאת מיד. (יש להבדיל בין המונח תפיסה בלשון המדוברת דהיינו הבנה טובה לבין תפיסה שבשפה המקצועית הינו כושר להחזיק כמות ידע במוח ולעבד אותם הן בכדי להבינם והן בכדי לאחסן את החומר בצורה יעילה בזיכרון לטווח הארוך) וכשהמלמד יכין סוגיא זו, יצטרך לזכור מלכתחילה שלתלמיד המיוחד צריך לערוך כלים המסייעים לזכור ולתפוס את המכלול. ז.        אוצר מילים גדול ובעיקר בארמית: התלמוד כתוב בלשון הקודש ובארמית. ולבעלי קשב וריכוז מצוי במידה גבוהה עיכוב שפתי, בקליטת אוצר מילים. קושי נוסף מצד השפה הוא בתמרון בין שתי השפות השולטות בתלמוד. לשון הקודש וארמית המשתלבים יחד, ומעכבים את ההבנה המהירה והפקת המשמעות של המסר  הנכתב . לפעמים יכולה בעיה זו בלבד הנראית לכאורה כקושי צדדי, לגרום לבלבול אצל הילד שירחיק אותו מהגמרא, ומצד שני עם תשומת לב נכונה, וכמה עצות פרקטיות שניתן לתלמיד כיצד להבחין בין שני השפות, ולעשות את הסדר והתרגום הנכון, נחסוך ממנו התמודדות מיותרת, ונקרב אותו אל הלימוד. כל האסטרטגיות והכישורים הללו שייכים ללמידה בכללות, להיסטוריה גאוגרפיה מתמטיקה וכו'. אבל בגמרא במיוחד אי אפשר להסתדר בלי הכלים האלו.

ובכן, ילד רגיל קולט ולומד שלב אחר שלב את כל הכלים הנדרשים  אבל לילד עם ADHD / ADD קיים קושי כפול,  האחד הוא בלימוד הגמרא עצמו,  והשני בלימוד האסטרטגיות ופיתוח כישורי הלמידה שצוינו לעיל. נקודה נוספת ישנה באסטרטגיות הלמידה, המביאות עמם קושי נוסף, והוא, שמלבד עצם הידע של האסטרטגיות צריך גם ידע מקצועי מיוחד כיצד מלמדים אסטרטגיות וכיצד מרגילים את התלמיד להשתמש אתם (מטה קוגניציה), שהרי אין ידע אסטרטגי כידע של קושיא בגמרא, זו מיומנות מיוחדת ללמד תלמידים "כלי  למידה".

סיכומם של דברים: לסיכום; ישנם שלושה קשיים עיקריים העלולים להימצא אצל ילדים עם לקות בקשב וריכוז: 1.   חוסר היכולת להתרכז ולהפנים את הידע (כי הלקות גורמת לו הסחות דעת תכופות) 2.    ADHD   עלול לפגוע בחלק מכישורי הלמידה (זיכרון ושפה). 3.    קושי כללי בקליטת אסטרטגיות לימוד (ובפרט בלימודים שהאסטרטגיות הם מורכבים כמו גמרא). 4.  ADHD  ואינטליגנציה

חשוב להדגיש כי כל ליקויי הלמידה אינם קשורים כלל לאינטליגנציה, ועשויים להופיע בילדים אינטליגנטיים מאוד, ואף במחוננים. שילוב כזה של מחוננות, ליקוי למידה והפרעת קשב וריכוז – קיים, ויש להכיר בו ולהתייחס אליו, במיוחד בגלל התסכול העצום הנגרם לילד שסובל ממנה  אצל הילד האינטליגנטי והחכם, התסכול עוד יותר חמור, כי הוא יושב בכתה עם עוד 25 ילדים ומנסה להקשיב ובאמת מתאמץ ופעם אחרי פעם לא מצליח ומקבל ציון של 60% (אם הוא בכלל מקבל ציון) יש ילדים שאחרי המבחן אומרים אני לא יודע למה לא הצלחתי הרי חזרתי טוב, ואנחנו בלב אומרים אם הוא היה חוזר באמת הוא היה זוכר, אלא הוא כנראה לא חזר טוב. או אפשר לשמוע את המשפט הבא: "אם הוא היה מתאמץ הוא היה מצליח". אחרי שאנו יודעים איך תלמיד עם ליקוי ADHD  לומד גמרא. אנו צריכים לומר"אם הוא היה מצליח הוא היה מתאמץ"… ובמקום לחשוב, "אם הוא היה רוצה הוא היה יכול", עלינו להפוך את הסיסמא ולחשוב "אם היה יכול הוא היה רוצה". זהו החלק של החדשות הטובות, שאמנם בידינו לגרום בעזרת השם, שהוא יוכל וממילא הוא גם ירצה, כפי שיבואר להלן, עם מלמד שעבר הכשרה, אפשר לקדם ולעזור הרבה מאוד לילדים אלו, זאת לא תיאוריה אלא דברים שהוכחו בניסיון בשטח, שעל ידי לימוד והוראה נכונה, ממש השתנו ילדים אלו לבלי הכר, והתחילו להצליח בלימודים ולאהוב את הלימוד.

5.האבחון חלילה לנו להחליט לבד למי יש הפרעה זו ולמי אין,  כי ישנם כ-16 אפיונים שדומים ל ADHD לעין הלא מקצועית. כגון בעיות תחושתיות, ראיה כפולה, תופעות לוואי לתרופות, מחוננות, הפרעות שינה, עיבוד שפה איטי, בעיות רגשיות ועוד, וכמובן שהטיפול בהם משתנה מקושי אחד למשנהו. ואילו הסימפטומים של מגוון הפרעות אלו, דומות מאוד אחת לשני. לכן בהכרח להגיע לעין חדה שתבחן ותאבחן את סוג הקושי. לצורך אבחון וטיפול בבעיות אלו, יש לפנות לאבחון דידקטי לפעמים דווקא רופא שעבר הכשרה בקשב וריכוז (לא חייבים דווקא נירולוג, פסיכיאטר),  יוכל לקבוע ולאמת את התוצאה הסופית מהו ההפרעה המדויקת, ומה רמת חומרתה.

6.העזרה והטיפול ולצורך הטיפול צריך להגיע להוראה מתקנת (מלבד הטיפול התרופתי הנצרך כשצריך), ההוראה המתקנת תתבסס על האבחון בהתאם לסוג הלקות שתמצא, כי לא הרי הוראה לילד עם הפרעת קשב וריכוז כהוראה מתקנת לילד עם קושי בקריאה או הפרעה תחושתית. עם זאת בגישתנו לטיפול אחרי הקביעה שזה אמנם הפרעת קשב וריכוז אמיתית, עלינו לדעת שלקות זו אינה ניתנת לריפוי מוחלט, כי הגורם לה הוא ככל הנראה, התפתחות חריגה של מסלולים מוחיים מסוימים. מטרת הטיפול היא, שיפור התסמינים ועקיפת הקושי הבסיסי, תוך קבלת המשך הקיום של הקושי, והוראה והדרכה ברורה לתלמיד כיצד להתמודד עם קושי זה, עד שנגיע למינימום של הפרעה בתפקודו הלימודי וההתנהגותי. המורה הפרטי, שהוא מומחה בלקויות הללו  וגם מתמצא בפרקטיקה של סיוע ופיתוח, יוכל לעזור לו ללמוד ולהצליח תוך שידע לזהות את הצדדים החזקים שלו, ומשם לבנות אותו, להמשיך בדרכו בהצלחה.

לא נפרט כאן את כל אופני הטיפול, כי רבים הדרכים והשיטות ותקצר היריעה. העיקר הוא שטיפול ועזרה אמיתת משתנים מילד לילד, ומאבחן יסודי ידע לערוך תכנית התערבות המתאימה ספציפית לכל ילד באשר הוא, לפי כישרונותיו תכונותיו והסביבה בה גדל.

נכתוב בקצרה את הבסיס לטיפול נכון ללימוד הגמרא לילד קשה למידה. ישנם שני יסודות המורכבים יחד, האחד הוא הגמרא והשני הוא הילד. כמו שכתבנו למעלה, את היחודיות של "ספר הגמרא" אשר הוא גורם אחד של הקושי, שגם לילד רגיל יש קושי זה אלא שהוא מצליח להתמודד עמו, וזה מצד החומר. הגורם השני של הקושי, הוא מצד הילד העיכובים בכישורים ובמיומנויות של הילד עצמו, שהם לקויים וחלשים, וזה גורם לקושי בכל לימוד שיהיה הן בלימודי חול, והן בלימודי קודש הקלים יותר כחומש רש"י ומשניות והלכה. אבל כששני הקשיים נפגשים יחד, דהיינו המורכבות של הגמרא יחד עם הלקות של הילד,  יגדלו הקשיים שבעתיים. וממילא כשאנו  ניגשים לעזור לילד זה, מוכרחים אנו להתייחס ולהתמקד בכל אחד משני הגורמים האלו, דהיינו עלינו לדעת כיצד ניקח את החומר וניצור לו "ידיות לאחיזה" שהתלמיד יוכל לאחוז את חומר הלימוד שלא ישמט מידו, וכדברי הרמח"ל בספרו "דרך תבונות" בו הוא מבאר את דרכי הלימוד, הוא ממשיל את הכללים שהוא נותן – למזוודה כבידה שקשה לנושאה, וכשבא החכם ומחבר לו ידיות, הריהו גורם שיוכלו להרים ולסחוב את כל המזוודה על תכולתה מבלי לאבדה. וכן עלינו לדעת מה הם הכישורים הלקויים והחלשים אצל הילד, וכיצד נחדד ונפתח אותם למקסימום האפשרי. ואם נמשיך במשלו של הרמח"ל  נוסיף כאן שמלבד התקנת הידיות על המזוודה, עלינו גם לקחת את האדם הנושא אותה, ולעשות אתו אימונים של הרמת משקולות כדי לחזק את שריריו, אחרת גם כשיתפוס את המזוודה עם הידית שלה, הוא עדיין לא יצליח להרימה מפני חולשתו להרים משאות. כך שהמורה הפרטי שלמד ויודע את הכישורים, ואת הדרכים לפיתוחם. הוא בעצם המאמן האישי של תלמידו, שהופך אותו מילד נחשל, לילד לומד פעיל בדרך להצלחתו. ובעצם יש כאן פעולה נוספת והוא החיבור של שני הכיוונים יחד, וזה על ידי כך שהמאבחן של התלמיד הוא גם המתווה של דרך הטיפול, והוא יוצר דרך מתאימה לכל תלמיד, בו המורה הפרטי ידריך את תלמידו גם בהוראת ספר הגמרא, שפתה וצורת חשיבתה ומהלכיה, בצירוף התייחסות לכישורים של התלמיד, הגם שהגמרא היא שווה אצל כל אחד, אבל הדרך כיצד להדריך את התלמיד המתקשה – משתנה לכל אחד לפי רמת כישרונותיו וההרכב המיוחד שלו. נתאר אופן אחד של טיפול מקצועי, ילד שבגלל הקשב וריכוז, מתקשה בקליטת מהלכים (עיין לעיל ברשימת האסטרטגיות) שזה מאד יכול להפריע בגמרא,  אנו נבחר סוגיות ממקומות מפוזרים בש"ס, נתחיל בסוגיות עם הרכב קטן יחסית, ונראה לילד לא רק את תוכן הסוגיא, אלא גם נתמקד להסביר לו את הדפוס והתבנית של הסוגיא, דהיינו המסגרת החיצונית המובילה את המהלך, ע"י שנכין לתלמיד דבר שנקרא  "מפות קוגניטיביות"  דהיינו תרשימי זרימה וסכמות כך שהוא יקבל שליטה ותפיסה על הרצף של הסוגיא, ולאט לאט נעבור לסוגיות יותר מורכבות, עד שהוא יתפוס את הכיוון, וככה הוא  יוכל בע"ה להצליח לבדו אפי' בסוגיה המורכבת עם מספר מרובה של מהלכים. כיון שידע מה מצפה לו, ויהיה מיומן לדעת איזה אסטרטגיות עליו לשלוף כעת מתיקו כדי לא להתבלבל ולא לאבד את ידיו ורגליו, אלא לכבוש את הסוגיא על ידי שרטוטים ותרשימים עד שתהא מונחת מסודרת בכיסו, ויזכרנה. בתחילת התהליך, משורטטות המפות על ידי המורה. וכאשר התלמיד לומד אותם או משלים משפטים בצורה של קלוז', על המורה להכין עבורו את המבנה הגרפי של מהלכי הסוגיא. ובשלב הבא נלמד אותו איך לעשות את התרשימים לבד. המטרה הסופית היא להביא את הלומד ליכולת של הכנת מפה פנימית, ובהמשך למפה קוגניטיבית לא כתובה, בתוך מערך החשיבה שלו. על ידי המפות הקוגניטיביות ניתן בקלות יתר להבין את הסוגיא כאשר במבט אחד רואים את כל התמונה, וכן יבין במבט אחד את הלוגיקה של הסוגיא. לאחר זמן התלמיד יבין שכל מפה מסמל לוגיקה שונה ויתרגל ויבין את מהלך הסוגיא לפני קריאת הטקסט. אך אם נתאר את הדברים בעל-פה, הדבר יתבע מאמץ רב וריכוז לאורך זמן והקשבה רבה מצד התלמיד. באמצעות טבלה ניתן לפעמים להבין במבט אחד סוגיא שלמה הכתובה בחצי עמוד גמרא.

המפה הקוגניטיבית מהווה תמריץ להכנה עצמית. התלמיד ההיפראקטיבי צריך להיות פעיל ואקטיבי בכל מהלך השיעור ולא להיות במצב של כלי קיבול ללא תנועה.  

גם ניתן להכליל חומר רב יותר בטבלה מטקסטים כתובים, טבלאות מצטיינות בדרך כלל בהצגה כמות גדולה של נתונים בשטח קטן, ובכך שהן מסייעות למשתמשים לזהות ערכי נתונים בודדים. לא נאריך כאן בדוגמאות נוספות, כי צריך לשם כך ספר עב כרך, עם הרבה הרבה הכשרה. מה שבעיקר חשוב לזכור הוא, שהמורים המגידי שיעור, צריכים להיות מודעים לכל הנאמר במאמר זה, ולנסות להתחבר רגשית לילד המתקשה, הריווח יהיה כולו של התלמיד, מכיוון שהתגובות וההערות שיקבל ממוריו ומחנכיו יהיו יותר מתונות ומתחשבות, והלוואי שיהיו גם מעודדות. כל התלמידים צריכים עידוד וחיזוק, אבל תלמידים אלו על אחת כמה וכמה, שהם צריכים מנה כפולה ומכופלת של עידוד על בסיס יומיומי, זהו החמצן והכוח שעמו הם יכולים להתמודד עם הקושי שלהם. ועוד נקודה חשובה להורים היקרים, השוכרים את שירותיו של המורה הפרטי, אל תהססו לשאול את האברך, אם הכיוון ברור לו, ואם הוא מרגיש שיש בידו באמת את הכלים, הנדרשים, הן להוראת הגמרא, והן לפיתוח הכישורים של הילד, (ודוגמא קטנה, יש ילד שצריך להסביר לו את הגמרא מספר פעמים, ויש ילד שהעזרה והפיתוח שלו הוא דווקא כשנותנים לו להתאמץ לבד, וכמובן מכוונים אותו, רק זה עוזר לו, ואילו כשנסביר לו זה פוגע בהתפתחות שלו). כדאי ומומלץ לבקש מהאברך פגישה מפעם לפעם לשמוע על התקדמויות וכדומה. כי סוף סוף ההורים הם הדואגים באמת, וכשנמצאים בשטח ומבררים, זה עוזר להתקדמות. ושוב נזכיר הניסיון בשטח הוכיח, שהילדים שקיבלו עזרה מקצועית, על ידי אברכים שעברו הכשרה נכונה, לא רק שההצלחה בלימודים שלהם השתנתה, אלא הרבה בעיות התנהגות שהיו בעבר, נעלמו או נחלשו, הביטחון עצמי עולה. והמשוב שחוזר מההורים ומהמלמדים בכיתה הוא חזק מאוד.

7.תרופות מעוררות הטיפול באמצעות תרופות מעוררות (ריטלין) עשוי לשפר זמנית את תפקודי הקשב, להפחית את האימפולסיביות ולהפחית את תנועתיות היתר. הודות לכך הוא עשוי לשפר כישורי למידה. להגביר את יכולת הריכוז, את יכולת התכנון מראש, את הסבלנות בהכנת עבודות בכיתה ובבית, להפחית טעויות בפתרון בעיות חישוב ועוד. המאבחן יכול להמליץ על נטילת הכדור אך גם אז יהיה על ההורה להגיע לרופא נירולוג או פסיכיאטר שרק הם רשאים לתת מרשם לכך. על פי נוהלי משרד הבריאות, את המרשם הראשוני לריטלין רשאי לתת נירולוג, פסיכיאטר או רופא ילדים שהתמחה בהתפתחות הילד. אבל לגבי המשך טיפול, כל רופא רשאי לשנות את המינון של הריטלין.

כאן חשוב מאוד להבהיר כמה נקודות, האחת למרות שנכונות העובדות, שישנם הרבה בחורים שהתרופה ממש הפכה את חייהם למנוחה, זאת על פי אמירות שנשמעות הרבה מפי רמי"ם ומלמדים שאומרים "קיבלתי ילד חדש לכיתה" ילד רגוע משתתף פעיל ומקשיב.  כן שמעתי מפי הילדים והבחורים עצמם, בנוסח, "את כל זה פספסתי עד היום ? ממש חבל…", ובפרט אצל לומדי גמרא, שומעים משפטים כמו, "לא האמנתי שקטע גמרא עם תוס' יכול להיות כל כך מושך ומעניין, חשבתי תמיד שהמשגיחים בשיחותיהם רק מגזימים וכדומה" ועוד הרבה פתגמים ומשפטים מהסוג הזה, המראים עד כמה התרופה הזו, פשוט לוקחת את דף הגמרא, ומגישה אותו על מגש של כסף לפני הבחור.

(יש לציין כי ישנם כל מיני טיפולים אימונים ותרגילים, וכן שיטות הוליסטיות כהומאופתיה וכדומה, המנסים להיות תחליף לריטלין. האמת בדברים אלו, שזה מסייע ומשפר קצת, למי שאין לוADHD – ADD  אמתי, אבל לתלמיד עם ADHD והתלמיד רוצה ללמוד גמרא ברצינות ובמיומנות, רק התרופה כמו ריטלין הוכיחה את עצמה ביעילות, העוזרת לתלמיד להגיע למטרתו.)

בכל זאת לא נכחיש שישנם גם מקרים שזה לא כל כך מצליח,( או שהתרופה לא פועלת או שיש תופעות לוואי מרובות)  ועל כאן חשוב להעיר כאן הערה נחוצה, פעמים רבות זה תלוי במומחיות של הגורם הרפואי אליו פנו, כי "יש מומחים ויש מומחים" וצריך באמת לברר היטב לפני שהולכים, אצל כאלו שכבר טופלו שם בעבר והם מרוצים, או שהגורם המפנה הוא אמין ואחראי, ואומר בפה מלא שהוא שולח לאדם עם ניסיון של הצלחה בשטח. חשוב להדגיש את הכרחיות המעקב הקפדני של הרופא המטפל, מעקב שמטרתו הגדרת סוג התרופה והמינון המתאימים לילד המסוים מתוך שאיפה לשיפור מרבי בתפקוד הילד ומזעור תופעות לוואי לא רצויות.

יש כאן ענין של החלטה איזה תרופה לתת, צריך לדעת שריטלין הוא רק השם הקלאסי המוכר, אבל יש כמה סוגים לתרופות להפרעת קשב וריכוז, ואצל כל אחד פועל משהו אחר, זה דבר שקשה לדעת לפני הטיפול, צריך שיקול דעת וזהירות, הן באיזה סוג מתחילים והן במינון, כי יש אמנם כאלו שממש מיום למחרתו, כבר רואים שינוי גדול לטובה, הילד מתחיל להירגע להקשיב, וממש גן עדן אתו. אבל יש גם כאלו שיכולים להרגיש בהתחלה רק שינוי קטן, או שזה מפריע להם מכל מיני סיבות, ולפעמים מקבלים עקב זאת החלטה שגויה, שריטלין לא יועיל לילדם, והם יורדים מהכיוון הזה.  ברוב המקרים זו החלטה לא אמיתית, כי מה שצריך הוא – להתייעץ עם המומחה או עם עוד נוירולוג וכדומה, ובהרבה מקרים הוכח, שכשהעלו את המינון, הכל התייצב, או ששינו לסוג אחר, במקום ריטלין, נותנים לדוגמא "אדרול" או "סטרטרה", כל אחד עם מעלותיו ומגרעותיו יש שפועלים זמן ארוך יותר, ויש שמשתחררים לאט לאט וכדומה, לא ניכנס כאן לאורך פרטי הדברים שאין כאן מקומם. לסיכום, יש לברר למי הולכים, וצריך לדאוג לכך שהמטפל ימשיך ויעקוב אם סוג התרופה מתאים, ואם המינון מדויק. יש לציין שהניסיון הוכיח שברגע שהתלמיד התחיל להצליח יותר בלימודיו, מיד התחיל גם מעגל התגובות הרגשיות להתהפך למעגל חיובי, דהיינו ברגע שהוא מתחיל להצליח הוא מקבל יותר ביטחון עצמי, וממילא מתנהג יותר בכבוד, ומקבל משוב חיובי מהסביבה שלו (חבריו מוריו והוריו), ומכאן הדרך קצרה ליותר השקעה והצלחה בלימודים, ומכאן למוטיבציה וביטחון עצמי וחוזר חלילה, כך שהמעגל החיובי מביא בעקבותיו יותר ויותר תוצאות חיוביות שבמקורם התחיל על ידי התרופה.

לסיכום:

הפרעת קשב וריכוז יכול להוות גורם ישיר לקושי מיוחד בהצלחת לימוד גמרא וחובתנו אנו לזהות את זה ואח"כ להבין זאת היטב, וממילא נוכל בעזרת השם גם לעזור להם.

ביבליוגרפיה

· אילוז. וכץ. (2015 ) דו"ח מחקר (בר אילן) הערכת תכנית לימודים בגמרא.

· איריס מנור ושמואל טיאנו. (2001 )"לחיות עם הפרעת קשב וריכוז". הוצאת דיונון.

· אמן, ד. ג (2002) ריפוי .add הוצאת שמעוני.

· ברקלי, רסל ( 1997) "לשלוט בADHD" –. הוצאת גלילה.

· וובר, י. 2002)) אור בשבילי הגמרא.

· ישי-קרין, נ.( 2006). לקות שפתית, והקשר שלה להפרעת קשב, דיסלקציה ומוטוריקה מאתר פסיכולוגיה עברית http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=950

· קנריק צבי: מפות קוגניטיביות שאינן תואמות מודלים נפוצים בהוראת תלמוד,  "שמעתין", 158 , תשרי – כסלו תשס"ה, עמ' 176-168.

ספר DSM-IV

הרשמה לסדנא

ההרשמה נסגרה

לפרטים על סדנאות נוספות ניתן להירשם בניוזליטר ונעדכן לקראת הסדנא החדשה

הרשמה למוקדנים ומוקדניות

הרשמה לגברים

הרשמה לנשים

לידיעתכם הסדנא כבר התקיימה
ניתן לעקוב כאן באתר לגבי סדנא נוספת לנשים